לעמוד מול קהל
הלב שלי דופק במהירות והגרון הולך ומתייבש. אני מחכה בהתרגשות שכולם יתפסו את מקומותיהם. החדר הגדול הכיל ברווחה את 50 מתנדבי תוכנית פר"ח שהגיעו לערב הפתיחה.
שנה שעברה אני הייתי במקומם.
סטודנטית חדשה באוניברסיטת באר שבע שהצטרפה לתוכנית עזרה לילדים ממשפחות חלשות. השנה קודמתי להיות מרכזת הקבוצה. התפקיד כלל את כל מה שאני אוהבת לעשות, תמיכה פיקוח עזרה ולווי לכל המתנדבים.
אה, ורק עוד משהו "קטן", מפגשי הקבוצה. מפגשים בהם אני עומדת ומדברת מול 50 אנשים חכמים דעתנים ומוכשרים.
להעביר הדרכות בקבוצה גדולה תמיד היה אתגר בשבילי. גם כשהייתי מדריכה בצופים רשג"דית וקצינה בצבא. תחושה משולבת של שמחה בהנחיה והעברת ערך מצד אחד ועומס רגשי ומאמץ לעמוד מול קהל מצד שני.
יש לי באג
תמיד ידעתי שיש לי את הבאג הזה. הקושי לעלות לבמה, הלחץ במקומות הומי אדם, המחנק בהופעות לייב בפארקים, החשש באירועי נטוורקינג והמאמץ בשיחות סמול טוק בכנסים.
קינאתי באלה, שרואים בכל זה כייף גדול. באלה שרק תנו להם לעמוד על הבמה והם מאושרים. באלה שתמיד יהיו מסמר המסיבה, הדברנים הגדולים. האנשים השמחים.
אני טיפוס מופנם
מאז שאני זוכרת את עצמי חשבתי שאני צריכה לטפל בבעיה הזו. למצוא דרך להפוך את עצמי ליותר דומיננטית בקבוצה גדולה.
זה לא שאני לא אוהבת אנשים, נהפוך הוא, אנשים הם התשוקה שלי. גם בעסק וגם בחיי.
אני אוהבת להיות בחברת אנשים. אוהבת לשתות קפה עם חברות תוך כדי שיחה משמעותית. אוהבת ארוחות ערב עם אנשים קרובים. אוהבת יותר מכל מפגשים של אחד על אחד.
אז נעים מאוד אני גלית שול ואני טיפוס מופנם – אינטרוברט.
למרות שידעתי את אז על עצמי מאז ומתמיד השינוי הגדול בחיי קרה בשנת 2016.
אז שמעתי לראשונה על מודל ה MBTI. בשנה הזו רכשתי לי מתנת יומולדת מסקרנת והשתתפתי בתוכנית הסמכה למנחים בשיטה זו. הסיבה שנרשמתי היא שזו תכנית המבוססת על משנתו של הפסיכואנליטיקן קרל יונג, שהוא בעיני החכם באדם.
שם פגשתי את יואב לוי הבעלים של המרכז הישראלי ל MBTI.
שם נפל לי האסימון הגדול שאין בי שום פגם שצריך לתקן.
אין שום באג, אין שריטה. הבנתי מה זה אומר להיות טיפוס מופנם.
אני לא לבד
הבנתי שהאוכלוסייה נחלקת פחות או יותר חצי חצי. חצי מוחצנים (אקסטרוברטיים) וחצי מופנמים (אינטרוברטיים).
זו נטייה מולדת. כל מופנם יכול להיות במאמץ גם מוחצן וכל מוחצן יכול להיות במאמץ גם מופנם. יחד עם זה, לכל אחד יש העדפה טבעית ששם נוח לו להיות. שם הוא במיטבו.
התרבות החברתית שלנו מאוד מעריכה את המוחצנים "המנהיגים" "הבולטים" בעיקר בארגונים ובמכירות. זה מה שגורם למופנמים להרגיש קצת פגומים. אבל זה לא היה כך תמיד, במאה הקודמת דווקא העריכו יותר את המופנמים, ה"צנועים" ה"חושבים".
המודל מסביר בפשטות את ההבדל העיקרי בין שני סוגי האנשים. המוחצנים מתמלאים באנרגיה בעקבות שהייה בחברת אנשים אחרים והמופנמים מתמלאים באנרגיה בעקבות שהיה בחברת עצמם.
עבורי עבודה עם קהל גדול או בילוי במסיבה מרובת משתתפים מצריך לאחר כך מילוי מצברים. מילוי מצברים מתבטא בזמן עם עצמי. עבור אחרים להיות לבד עם עצמם, מצריך אחר כך טעינת מצברים באופן של שהייה בחברת אנשים אחרים.
אין טיפוס שהוא טוב יותר מהשני או נכון יותר מהשני. התוצרים, ההישגים וההצלחות של שני סוגי האנשים לא מושפעים מהנטייה של מופנמים או מוחצנים.
צריך לדעת להתנהל נכון בחיים ובעסק בהתאם למי שהינך.
זה היה משנה חיים עבורי.
הבנתי שזה בסדר שנוח לי ביחסים משמעותיים עם מעט חברים טובים מאשר להיות בקשר עם המון המון חברים. הבנתי שזה בסדר להיכנס לכנס באופן שקט יותר ולתת לעצמי להתרגל. שזה בסדר לעמוד קצת יותר זמן ליד עמדת הקפה באירועי נטוורקין.
הרשתי לעצמי להיות אני.
היום ההבנה עוזרת לי גם בייעוץ העסקי. חשוב לי להתאים את העסק והלייף סטייל לנטיות הטבעיות שלנו. כדי שנוכל לנהל חיים איכותיים שלא לומר מאושרים.
זה אומר להבין איך אנחנו מתמלאים באנרגיה ולאפשר לעצמנו את זה. להבין אלו פעולות עושות לנו טוב כי שם החוזקות שלנו.
אשת מכירות מופנמת
אשת מכירות מופנמת שהגיעה אלי לייעוץ שינתה את אורח חייה.
לאור ההבנה שהיא מופנמת, היא הרשתה לעצמה להעדר לפעמים מפגישות לקפה עם הקולגות בסוף יום עבודה עמוס.
ההבנה שהיא היתה כל היום עם אנשים ועכשיו היא צריכה להטעין את עצמה, ב "זמן לבד", הייתה משנת חיים עבורה.
בעיקר בגלל שהופסקה ההלקאה העצמית הזו של "אני לא בסדר" לא כמו כולם". איכות חייה השתפרה.
ולהפך בעלת עסק מוחצנת שהגיעה ליעוץ לבחינת השלב הבא בעסק שלה. עיקר עבודתה לבד, מול מחשבים ללא כל אינטראקציה עם אנשים.
לאור ההבנה שהיא טיפוס מוחצן היא קיבלה על עצמה לצאת אל הלקוחות שלה מידי פעם ולהצטרף לארגון נטוורקינג.
זה לבד הוסיף לה אנרגיה ושמחה בעסק.
ממליצה מאוד לעבור את האבחון כפי שמופיע באתר של יואב. האבחון המלא נותן עוד הרבה איכויות ותובנות לגבי הטיפוסים שאנחנו
בהקשר הזה אי אפשר שלא להזכיר את הרצאת הטד המרתקת של Susan Cain.
סוזן קיין היא היום מובילה את "מהפכת האינטרווורטים" בכל עולם.
לסיכום,
כולנו יצורים חברתיים.
גם המופנמים וגם המוחצנים. כולנו זקוקים לתחושת שייכות וחברה.
העניין הוא למצוא את הדרך המדויקת לנו. למצוא את האנשים הדומים לנו.
לארגן את סדר היום באופן שמאפשר לנו להיות במיטבנו. להכיר ולפעול מתוך החוזקות שלנו.
והכי חשוב לקבל את עצמנו בדרך להצלחות שלנו.
אז ספרו לי מי אתם
מוחצנים או מופנמים?
♥ עדכונים:
בעקבות בקשות לסדנת לוח חזון בשעות הבוקר
נפתח תאריך חדש ב 28/6/19 יום שישי בשעה 9:30
פוסט מצויין. מרגיע ועושה סדר בנושא מורכב. אוהבת לפגוש עוד זוויות ללמוד דרכן את עצמי
תודה קרין על התגובה שלך שמחממת לי את הלב כי כל המטרה היא באמת להביא עוד זווית ראיה שממנה אפשר להתפתח עוד קצת
גליתוש!
נושא מרתק! בעיני את אמנית המילים המדייקות.
הנושא הזה חלק ממי שאני, ילדה ביישנית, מופנמת שגדלה התבגרה והתעצמה ועם השנים, על ידי אימון רק בשטח, פשוט נזרקתי למים סוערים, מול קהל, קבוצות, וכדומה או זו שתמיד מובילה ומארגנת והצלחתי לנתב זאת למי שאני היום, שפייר פייר לא תמיד מזהים בי את המופנמות הזו שהייתי.
אבל, תשאלי אותי היום מה אני יותר??? בפנים עמוק עמוק עדיין המופנמות הזו היא אני( מזדהה איתך עם ענין המסיבותתת)והיכולת לקבל זאת גם כחלק ממני ולא להתנגד אהובה עלי , כי זה מה שנקרא לקבל את עצמי, פשוט כמו שאני.
רוניתה אהובה, באמת באמת לא חשבתי שאת מופנמת:) לגמרי לוקחת את מילותיך "היכולת לקבל זאת גם כחלק ממני ולא להתנגד אהובה עלי , כי זה מה שנקרא לקבל את עצמי, פשוט כמו שאני". זו התורה כולה. תודה על המילים הטובות שלך
אני עוד לא יכולה להגדיר את מה ששאלת כי לא עשיתי את המבחן, אבל אני יכולה להגיד לך שאני חברותית במיוחד במפגשים כאלו של לדבר אבל ביום יום מאוד זקוקה לשקט והלבד שלי , לקח לי זמן להבין שרק פעם אהבתי חברה עד גיל 14 אבל מהתיכון העדיפות שלי היא אחד על אחד , מפגשים אינטימיים
העלת פה נושא מאוד חשוב. כי היו לי המון מחשבות , איך מישהי ידידותית כמוני שיכולה לדבר כמעט עם כל אחד , בתכלס יכולה לשבת שעות בבית לבד באנטיפטיות מוחלטת במיוחד בקיבוץ פה שיש פעיליות אין לי הרבה כוח , שאני כבר באה אני סבבה אבל הרבה פעמים מעדיפה את השקט שלי , גם בן זוגי כזה ואם השנים אני יותר ויותר כזו