להשקות את הערוגה הנכונה
אם היה עליך לגדל בזמן קצר עץ עם כמות מים מוגבלת והיו לך בגינה שני שתילים של עצים, שתיל אחד ירוק ושתיל שני יבש
את מי היית משקה?
די ברור שאם רוצים לגדל עץ ומהר צריך, כמובן, להשקות את השתיל הירוק.
אותו דבר נכון גם לגבי ההשקעה בפיתוח האישי שלנו, דבר ראשון צריך "להשקות" את המקומות הירוקים שלנו ולא היבשים.
הכישרונות והחוזקות שלנו הם השתילים הירוקים שיהפכו לעצים מניבים.
החסרונות שלנו, הדברים שאנחנו לא טובים בהם, הם השתילים היבשים.
לצערי מה שאנחנו בדרך כלל עושים זה מה שלמדנו בבית הספר, להתעקש להשקות את החסרונות שלנו. כל אסיפת הורים המורים מצביעים על כל המקומות בהם אנו חלשים ודורשים מאיתנו להשתפר. כך לאורך החיים אנו מקבלים מסרים שהופכים לאמונה שלנו שכדי להצליח עלינו להשתפר במה שאנחנו פחות טובים.
אבל מה אם המורים לא היו מתמקדים בחולשות שלנו ודווקא היו דורשים שנשתפר במה שאנחנו טובים?
לאיזה דרגת מומחיות יכולנו להגיע בתחומים האלה, לאיזה דרגת הצלחה?
ההצלחה נמצאת תמיד במקומות שאנחנו טובים בהם, בכישרונות ובחוזקות שלנו. ככל שנפתח את הכשרונות, ככל שנעשה שוב ושוב את מה שאנחנו טובים בו ההצלחה שלנו תגדל ובמקביל גם רמת האושר שלנו תגדל.
ההצלחה נמצאת בכישרונות
השבוע הגיע אלי לקוח עם מוטיבציה גבוהה ורצון להתקדם בעסק
"יש רק משהו אחד שאני צריך להשתפר בו ואז ארגיש ממש טוב כבעל עסק" הוא אומר לי
"מה הכוונה?" אני מבקשת ממנו לפרט
"אני מצוין בלהסביר ללקוחות את כל מה שהם צריכים כדי ליישם את המוצר שלי, הבעיה היא שאני פחות טוב במעקב אחר היישום של הלקוחות. אם רק אפסיק להיות כזה לא רציני ואתחיל לעקוב כמו שצריך, העסק שלי ישתפר וההכנסות בהתאם. הבעיה היא שאני רק טוב בלומר את זה תכלס לטפל בזה מעייף אותי ומוציא לי את החשק מהעסק".
הרצון שלו להשתפר במה שהוא לא טוב הוא בדיוק כמו לנסות להצמיח עץ בריא משתיל יבש.
המחשבה שאם רק נשתפר במה שאנחנו לא טובים החיים שלנו יהיו נהדרים, היא לגמרי שגויה.
הפוך- העסק שלנו יהיה מדהים, אם נתעלם ממה שאנחנו לא טובים ונשקיע את כל המאמצים להשתפר במה שאנחנו דווקא כן טובים.
ואם בכל זאת ננסה לשפר את החסרונות שלנו?
האמת הפשוטה היא, שאפשר להשתפר במה שאנחנו לא טובים אבל אף פעם לא נהיה ממש מעולים בזה.
ברוב המקרים עשייה של הדברים שאנחנו פחות טובים בהם, מלווה במאמץ, בחוסר הנאה וחשק. ממש כמו ללמוד לכתוב ביד ההפוכה לזו שאנחנו כותבים בה. אפשרי ללמוד לעשות את זה, אבל הכתיבה ביד ההפוכה, אף פעם לא תרגיש זורמת קלה וטבעית כמו כשכותבים ביד החזקה שלנו.
כשמשפרים את החסרונות שלנו הם הופכים מגרועים לטובים. לעומת זה כשמשפרים את החוזקות שלנו, הם הופכים מטובים למצויינים.
מומחיות לדבר מה היא תמיד תוצר של שיפור מתמיד של הכישרון הטבעי שלנו.
אז מה עושים עם החסרונות שלנו בעסק? אפשר להעביר משימות שאנחנו לא טובים בהם לעובד שכיר, לפרילאנס או לחברת מיקור חוץ. ואם אין ברירה להמשיך לעשות את זה ולהפסיק להלקות את עצמנו על כך שזה קשה לנו.
שקדיה והצלחה העסקית
כילדה, בחצר ביתי היה נטוע עץ שקד מפואר שבכל פעם שהוא פרח הוא מילא את ליבי בשמחה כל כך גדולה כי הוא הציף אותי בתחושת אופטימיות, מן הרגשה כזו שהכל יהיה בסדר.
השקדיה שהפכה לסמל של חג טו בשבט באה להזכיר לנו את מחזוריות החיים.
עץ השקד עומד עירום מעלים תקופה כל כך ארוכה ואז פורצת פריחה מרהיבה המבשרת את בוא האביב.
אז אחרי שבונים את העסק על היתרונות שלנו והוא הפך משתיל רך לאילן חזק
מגיע ט"ו בשבט –
כדי להזכיר לנו, שכל העסקים גם עסקים ותיקים, אלונים חסונים, עוברים תקופות של חורף ופריחה.
טבע נותן הרבה השראה לחיים העסקיים כתבתי על כך גם כאן
עוגה לטו בשבט
אין חגיגה בלי עוגה, לחברתי שרון סער מהבלוג "רוקמת החלומות" יש מתכונים מופלאים. יש לה עוגה מדהימה לט"ו בשבט
מאחלת ט"ו בשבט שמח – שנה עסקית מלבלבת ושופעת
פוסט מעורר מחשבה. אף פעם לא חשבתי לדמות חלקים חלשים לצמח יבש…לא חשבתי על כך שעדיף להשקיע את מירב האנרגיה בחוזקות ולא בחולשות. פתאום אחרי שקוראים זה נשמע ממש הגיוני מצד שני מאוד התחברתי גם למה שרחל ארליך כתבה. מה שהכי חשוב לדעתי זה באמת שאדם יכיר את החוזקות שלו וזה לא תמיד קל, לא לכולם יש מזל לדעת מגיל צעיר במה הם מוכשרים. לפעמים באמת צריך עזרה של מישהו מבחוץ…מאחלת לכולנו להצליח במה שחשוב לנו.
תמרית, איזה יופי שאת כאן, מחזקת את מה שכתבת "שהכי חשוב לדעתי זה באמת שאדם יכיר את החוזקות שלו וזה לא תמיד קל" זה המפתח למקומות של ההצלחה, לכן צריך להיות מאוד מודעים לכשרונות הטבעיים שלנו.
לא מדובר על כשרון נגינה מגיל 5, אבל בהחלט לדעת מה היכולות שלנו.
לחפש רמזים במקומות ההנאה והעניין שלנו, שם כנראה נמצאות החוזקות, הדברים שעושים בקלות, הפעולות שמחמיאים לנו עליהם, הדברים שממלאים אותנו באנרגיה.
תודה שהגבת כאן:)