סופרת 34 שבועות מאז האסון. אי אפשר לחגוג שבועות, אולי רק לציין.
עבורי חג שבועות זה הסיפור של רות. עוצמה נשית, סולידריות, עשיית חסד וקבלת האחר.
השנה שמתי לב שהרקע לסיפור הוא ימי השופטים תקופה ללא הנהגה, איש הישר בעיניו יעשה, ושפל כלכלי.
החג אני אתחבר לאנרגיה נשית מאחדת ותומכת.
השיר שלי לחג שבועות הוא השיר העוצמתי של חלי ראובן היקרה ובאישורה
רות (שני ריחות הברית)/ רחלי ראובן
כל אשה
צריכה לעשות לה
בתוכה
רות אחת כזו
שלא תעזוב אותה לעולם
שתתמסר לה עד כלותיה
שתדע לאמר לה
בכל עת
"כי אל אשר תלכי אלך
ובאשר תליני – אלין
עמך-עמי
ואלוהייך – אלוהיי"
אשה
צריכה לגדל בת
קול כזו
אהבה כזו לעצמה,
נחל שיפכה בקירבה,
כל אשה
צריכה להפרות בה
זרעי אמונה כאלו
שיעמדו איתנים
גם כשהלב שלה
מחליק במדרגות
ומאבד את כוחותיו
גם כשהיא הורסת את עצמה
למרות כל ההבטחות,
תמיד
תמיד
צריכה אשה
שתשב בקירבה
רות אחת
שלא תיתן לה להפריד אותה מעצמה
לא בחייה
ולא במותה
שתדע לאמר לה
מילים משקמות
שמנשימות בה חיים,
בכל שדה
במרגלות כל גורן,
וליד כל איש שתבוא עימו:
"ברוכה את בתי"
"היטבת חסדך"
"אשת חיל את",
כל אשה צריכה
לעשות לה
רות
וראות
ורעות
עם נפשה
ולבוא בקירבה בנועמי נועם ועדינות לב
מתוך ספרה של רחלי ראובן שני ריחות הברית
באתר https://chelireuven.co.il/
