הפחד שלנו לא מקורי
הפחד שלנו לעשות משהו שיכול לקדם אותנו יכול להראות לפעמים כל כך מוחשי כמו דרמה משובחת בנטפליקס.
כל כך הרבה סיפורים היו לי על עצמי שלא אוכל לעשות בדיוק את מה שאני הכי רוצה להיות כי אני לא.
אני לא במידה הנכונה/בגיל הנכון/ בהשכלה הנכונה/ בזמן הנכון ועוד ועוד.
סרטים הוליוודיים מוזילי דמעות כשאני הגיבורה הראשית המיוסרת.
רק שקראתי את הספר "הקסם הגדול" של אליזבת גילברט, הבנתי שזה בדיוק להיפך !!!!
הפחד שלנו הוא הדבר הכי גנרי ומשעמם שיש, הוא לא יחודי ולא דרמתי, לכולם יש אותו.
המטרה היחידה שלו היא עצרי ואל תעשי!
זה כל מה שהוא – עצירה.
לא משנה מה הנושא לא משנה מה התקופה ובאיזה יום הוא תמיד אומר את אותו הדבר – עצרי.
וזה בדיוק ההפך מדרמתי, הפחד לא מעוניין בגיוון, התפתחות או דרמה הוא הולך בענק על שעמום.
הפחד כל כך בסיסי וכל כך משותף לכולם שאין בו שום דבר מהייחודיות שיש ל כל אחד ואחת.
הוא שייך לחלק קדום מערכת הקוגניטיבית שלנו שמטרתו שימור המין בתקופה שבאמת היה כאן מסוכן – תקופת האבן.
הוא נמצא אצל כולם – הוא לא מעניין, לא רלוונטי וסתם מפריע.
בגלל שהוא קיים אצל כולם, מובנה במערכת, אי אפשר לחיות ללא הפחד.
ובהרבה פעמים הפחד קיים ובצדק הוא מגן עלינו מסכנות ממשיות.
אך בלא מעט פעמים הוא לא באמת רלוונטי
בתחום של בעלות עסקים, יצירת תוכן, פיתוח העסק, והתפתחות אישית, צריך להתרגל לעשות הכל עם הפחד.
הוא לא הולך לשום מקום.
האומץ מקורי
בכל אותם פעמים שחיכיתי לא לפחד, לא הבנתי שהתחושה הזו לא מגיעה לעולם (לפחות לא אצלי).
היום אני יודעת, שאני צריכה להתחבר לאומץ – לעשות למרות הפחד.
אבל אומץ נראית לי מילה כל כך גדולה, שהחלפתי אותה בהתרגשות.
כשאני מתרגשת מהאפשרות לעשות ולהצליח,
כשאני מתלהבת מההתפתחות הצפויה אחרי האתגר,
אני יוצאת לעשייה עם הפחד ועם ההתרגשות.
ההתלהבות הזו מזכירה לי את ה"למה" שלי, את המשמעות עבורי, וזה נותן לי אנרגיה.
וכך גם באימונים איתי – לא נסחפת לסיפורי הדרמות – למרות שהלקוחות מספרים אותם ממש טוב😊
יודעת שצריך להתחבר להתלהבות ולמשמעות – ומשם לעשייה שעושה טוב
