היא עושה את כל הפעולות שיובילו אותה ליעד שלה, מתאמנת חרוצה ונחושה רק מה דאגנית.
והשבוע היה לה ממש קשה, היא שוב דואגת שזה לא יצליח וכשהיא דואגת עולים בה כל מיני תרחישים של כישלונות ואסונות. כשהיא דואגת היא כבר לא כל כך אופטימית, וכשהיא לא אופטימית היא מאבדת את הביטחון והאמונה.
אם יש משהו שלמדתי משעורי ביולוגיה של כיתה יב 6 הוא שבכל הניסויים של מחקרי תרופות יש גם קבוצת ביקורת שלא מקבלת את התרופה ובמקומה מקבלת חומר שרק נראה כמו התרופה – פלסבו.
למה בכל מחקר יש קבוצת פלסיבו?
כי כשאדם מאמין שהוא מקבל תרופה לעיתים רק האמונה עצמה מרפאה אותו גם אם התרופה עצמה עשויה קמח לבן או סוכר.
הביולוגים מנסים לבטל את האפקט הזה בכל מאודם. לפעמים נדמה לי שהם היו מקוים שלאנשים לא תהיה אמונה כדי שתוצאות הניסוי שלהם יהיו מובהקות. אבל, פסיכולוגים, מאמנים, מטפלים הכי אוהבים את התכונה הזו של אנשים.
למה?
כי לפעמים מספיק לשנות את האמונה כדי לקבל תוצאה רצויה גם מבלי לעשות פעולות מיוחדות.
זה מהיר, קל, תלוי באדם עצמו, נותן אפקט מיידי ולא מצריך מכשור מיוחד.
כאשר לומדים להשתמש באפקט הפלסיבו לא צריך להתאמץ כל כך בגדרך להגשמת היעדים שלנו כי האפקט פועל לטובתנו.
הסברתי למתאמנת שלי שכדי שהיא תוכל להשתמש באפקט הפלסבו להגשמת המטרות בעסק שלה בעסק שלה היא
צריכה להבין שיש 3 רמות של מחשבה שהיא צריכה לאמץ לעצמה.
הרמה הבסיסית – תקווה hope שתהיה לה תקווה שזה יסתדר לטובה שמאמציה יישאו פרי והיא תצליח.
הרמה השנייה זו האמונה faith האמונה שזה יצליח להאמין בתהליך, בעצמי, ביקום, באלוהים שזה יצליח, אמונה בלב שלם.
הרמה העליונה זה הידיעה know הידיעה הברורה והמוחלטת שזה קורה, שאין ברירה אחרת.
ברור שאם יודעים שזה קורה אין צורך בשתי הרמות הראשונות: תקוה ואמונה.
דאגה ופחד רק מעכבים את תהליך ההגשמה של הדברים שאתם רוצים לעצמכם.
רצוי שתהיה לכם תקווה
עדיף שתהיה לכם אמונה
אבל הכי טוב שתהיה לכם ידיעה!
הכי טוב שתפעלו למען החלומות שלכם מתוך ידיעה שאכן הם הולכים ומתגשמים בחייכם.
