קלאודיה גולדין היא זוכת פרס נובל לכלכלה לשנת 2023. האישה השלישית בלבד שקיבלה פרס נובל בתחום זה.
פרופ׳ גולדין מצטרפת לרשימה המכובדת של 212 יהודים שזכו עד כה בפרס נובל.
גולדין, היא אישה הראשונה שמונתה לפרופסור במחלקה לכלכלה באוניברסיטת הרווארד.
היא חקרה את כלכלת העבודה ובעיקר את הצטרפות הנשים לשוק העבודה, אי שוויון, חינוך והפער בין המינים. מחקרה לאורך השנים הראה כי, אי השוויון בעבודה אינו פוחת ככל שהכלכלה צומחת, אלא ממשיך להתקיים בהשפעת לגורמים רבים.
מאמריה הבולטים מציגים את החתירה של נשים לקריירה והשכלה גבוהה, השפעת ה"גלולה" על הקריירה של נשים, החלטות נישואין ומחזור החיים החדש של תעסוקה נשים.
הספר שלה הבנת הפער המגדרי: היסטוריה כלכלית של נשים אמריקאיות (1990) מתאר את סיפור העלייה בתעסוקת נשים בארה"ב, תפקידן בצמיחה הכלכלית, ומדוע קיימים פערים מגדריים בהכנסה ובתעסוקה.
3 מגמות של התחדשות שלמדתי מקלאודיה גולדין:
1. תקרת הזכוכית
כדאי להפסיק לדבר על "תקרת הזכוכית" בהקשר של קריירות של נשים. גם בגלל שהדימוי מציג את הנשים כלא חכמות במיוחד, כאלה שלא רואות שיש תקרה ומתנגשות בה. ובעיקר בגלל, שלאורך כל הקריירה לנשים יש מחסומים.
זה לא שהן מתקדמות במהירות לאורך כל הדרך בהצלחה ורק אז בסוף הדרך הן נתקעות באיזושהי תקרה.
האתגרים של נשים במקומות העבודה נמצאים החל מהיום הראשון לעבודה כולל סגירת חוזה העסקה ההעסקה הראשון, שכנראה נמוך בשכר מהגבר שלצידה.
גולדין מציעה להשתמש בביטוי "מבוך" כדרך לתאר את מסלול הקריירה של האישה.
נשים צריכות ללמוד איך להתנהל כמו במבוך מפותל עם פניות עליות וירידות בדרך להשגת המטרה.
כל מבוך הוא שונה מעין פאזל שיש לפתור. אך הוא בונה יכולות ומיומנויות לאורך הדרך.
2. תור הזהב של גיל 60
באופן מפתיע ומעורר תקווה, קיים גל של חזרת נשים לשוק העבודה בגילאי 50 – 60.
מסתבר כי נשים פורחות בעולם התעסוקה בגילאים אלה.
גולדין מספרת שהיא מצויה בעיצמו של מחקר המראה כי נשים חוזרות לשוק העבודה לאחר שהילדים גדלו ויצאו מהבית. לעיתים גם בעקבות גירושין מאוחרים.
מפתיע לציין שבגילאים אלה מצטמצם פער השכר בין נשים לגברים.
כך שלא רק שהן מתקבלות לעבודה בגיל זה, הן מרוויחות כמו גברים.
מה שמחזק את ההשערה של גולדין שחלק מהפערים המערכתיים בשכר נובעים מהעובדה שנשים מופלות בגלל היותן אימהות ולא רק בגלל היותן נשים.
3. זו לא בעיה של נשים
אני אוהבת לשמוע איך גולדין מסבירה שהפער בשכר בין גברים לנשים הוא לא בעיה של נשים בלבד.
הוא מייצג חוסר איזון בחברה שגם גברים סובלים ממנו. הציפיות הגבוהות מגברים לפרנס ולחיות בקריירות מלחיצות. האפליה שלהם כאבות לילדים שלא מקבלים אפשרות לגדל את הילדים וליצר אינטימיות הורית כפי שהחברה מאפשרת לנשים.
כל אלה אומרת גולדין, מייצרים מצב ששני הצדדים צריכים לשאוף לשינוי בו.
ואני מוסיפה כי זו לא בעיה רק של נשים כי נורמה מגדרית היא לא בעיה נשית. החברה זקוקה שגם נשים וגם גברים ישתתפו במלואם בכלכלה העולמית כדי ליצור עתיד טוב יותר.
ייצוג גבוה של נשים בעמדות בכירות ומרוויחות, מציג שיפור בתשואות של ארגונים ושיפור בביצועים פיננסים. בנוסף, נשים שמרוויחות יותר משתמשות בכספים העודפים שלהן לטובת מטרות חברתיות וקהילתיות שמשפעות לטובה על העולם.
לסיכום,
גולדין מזכירה לנו שהצלחה בקריירה אפשרית בכל גיל היום יותר מתמיד.
הגעה למטרות זה לא רק עניין של פריצת תקרות זכוכית, אלא תהליך שלם הדורש הבנת המערכת התעסוקתית מצד אחד וקבלת החלטות בקריירה, בזוגיות ובאימהות מהצד השני.
עבור בעלות עסקים ונשים קרייריסטיות, יצירת סביבת עבודה גמישה והשקעה בלמידה ובהתפתחות מקצועית הן דרכים אפקטיביות לצמוח ולהתחדש.
התחדשות אינה רק שאיפה אישית אלא גם הזדמנות לשפר את העולם כולו – הן ברמת הכלכלה והן ברמת הקהילה כאשר כולנו נשחק תפקיד משמעותי ומלא במערכת הגלובלית.
