בזמן הכי עצוב ושבור שלי, ושל המדינה, נתקלתי בפרסום בפייסבוק של תנועה שנקראת הרבעון הרביעי.
תנועה חברתית שמאמינה שהמשבר שנקלענו אליו קשור בקרע והשסע הפולטי הגדול ביותר בין חלקי המפה הישראלית.
קרע כל כך גדול שאיבדנו את הסיפור המשותף שלנו, הסיפור של מדינת ישראל.
כל צד מושך לכיוון שלו כל צד שונא את הצד השני. כל צד רוצה הכנעה של מי שלא בדעותיו.
מכיוון שעייפתי לשנוא ועייפתי לדאוג ועייפתי לחכות למושיע.ה החלטתי ללכת לבדוק מה יש להם להגיד.
זה היה היום שאמור להיות הכי פקוק במדינה, יום בו ביקשו מהאזרחים שלא לצאת מהבתים עקב עבודות מאסיביות בכבישים שלא נעשות יותר בשבת…
אבל באורח פלא או שכולם ממש ממושמעים, בשעה הכי קשה בכבישים, לא היה פקק אחד. אני ואחותי טסנו משוהם לאקספו בתל אביב והגענו רעננות ונרגשות.
אלפי אנשים הגיעו איתנו לוועידה שנקראה ועידת האומץ. אחר כך הבנתי שבאמת נדרש המון אומץ לוותר על 20 אחוז מהעמדות שלי כדי להסכים להיות בהבנה עם 80 אחוז ממי שחשבתי שאין לי שום דבר משותף.
על הבמה
על הבמה הסבירו שהמקום שהגענו אליו כמדינה לא חדש. בן גוריון חזה את זה עם כתיבת מגילת העצמאות. הוא אמר שבדור השלישי, בדור של הנכדים של ניצולי השואה ובוני הארץ, נצטרך לכתוב סיפור חדש שמאחד אותנו. מה שהיה לא יהיה רלוונטי עם הקמת המדינה לא יהיה תקף יותר. נצטרך להגדיר את צדקת הדרך שלנו לפי העתיד ולא לפי העבר.
יו"ר התנועה יואב הלר, היסטוריון, אומר שבן גוריון לא היה נביא. בשתי הפעמים בהם הוקמה ריבונות ישראלית בארץ ישראל היא התפרקה ברבעון הרביעי להקמתה. בין שנת ה 75 לשנת ה 100. זה קרה גם בממלכת שלמה וגם בממלכת החשמונאים. וזה תופעה שקורת בהרבה מדינות בעולם, ראו את מלחמת האזרחים בארה"ב שפרצה באותו השלב.
מכאן גם שם התנועה הרבעון הרביעי (של ה 100 שנים הראשונות)
בכל הפעמים זה קרה בגלל מריבות פנימיות שפוררו את החוסן מה שאפשר לאויבים מבחוץ להחריב את המדינה.
מוכר? ב 7/10 האויב ניצל את המצב.
החלק שפתח לי את הלב זה ההסבר שלהם, שהגענו למצב שמי שהיה רוב העם המתון הימין והשמאל שיש בכל מדינה נורמלית קרס. חמשת סבבי הבחירות, הכוחות קיצוניים, השיח ברשתות החברתיות, והפילוג גרמו לקריסה חברתית.
הם קראו לזה קיטוב רגשי.
"החוקרים מבחינים בין קיטוב אידאולוגי שזה הבדלים בין עמדות כלפי מדיניות, לבין קיטוב רגשי שזה סלידה רגשית וחוסר אמון בקבוצות פוליטיות שנמצאות במחנה. ויקיפדיה
את הקיטוב הזה הם רוצים לשנות. כדי להגביר חוסן ולכידות פנימית.
הם רוצים לשקם את הבייס הישראלי. לקדם שותפויות בין כל חלקי הציבור.
בשולחן שלנו
על הבמה דוברים היו חרדים, דתיים, ערבים, חילונים, נשים גברים, מבוגרים, צעירים, מהצפון והדרום כולם.
בשולחן שלנו ישבו 2 בעלי כיפה סרוגה, ישראלי שחי ועובד בקנדה, 2 ימניים, אדם מבוגר מאוד וצעירה בת 21. בשיח שלנו בחנו איזה עמדות אנחנו לא יכולים לוותר עליהן ועל מה כן נוכל לוותר כדי לקדם שיתוף ולהוריד פילוג.
כולם הסכימו שמדינה דמוקרטית זה המכנה המשותף של השולחן שלנו. חשבתי בלב שאני מוכנה לתת המון כדי שאדע בביטחון שילדי ונכדי יגדלו לחיות בביטחון המדינה דמוקרטית ליברלית.
אז ככה הם גיבשו טקס שהוא הסיפור החדש המשותף לרוב המתון. הם גייסו כבר 130 אלף אנשים לרעיון הזה ומחפשים עוד.
משימת הדור
לפני שהלכנו אמרה לי הצעירה שזה משימת הדור שלהם. זה פרויקט ייבוש הביצות שלהם! ולכן אין ייאוש בכל המשימות הגדולות שהיו לעם ישראל קרו באמת דברים גדולים. כך היא מרגישה גם עכשיו. זה יקרה נבנה עתיד חדש.
אני חושבת שכדאי לבדוק אותם,
אולי מחר אחשוב אחרת
זה האתר שלהם
