על רות, רכות, ואומץ שקט
מגילת רות היא סיפור של נשים
מהלך אמיץ של אישה שמאבדת את הכל ובוחרת לא לברוח מעצמה.
בוחרת בדרך שנכונה לה גם אם היא לבד בבחירה הזו.
בכל שבועות אני חוזרת לשיר של חלי ראובן. "רות"
שיר שקורא לכל אישה לעשות בתוכה רות אחת, קול פנימי נאמן, שמזכיר לה לא להפריד את עצמה מעצמה.
זו רות שהיא את, ואני, וכל אישה שמחליטה להפסיק להתכחש ללב שלה.
חלי יודעת כמה השירים שלה עזרו לי בתקופות קשות, בטח כמו כמו גם לאלפים של נשים שמתרגשות מחדש מהשירים שלה.
בארבע השנים האחרונות, יש לי מנהג לחזור לשיר הזה בשבועות, לבדוק את עצמי למולו,
לראות את הדרך שכבר עשיתי, וגם להישיר מבט אל האופק ולקבל כוח.
רות בהקשר האישי,
כמה פעמים בחיים אנחנו מרגישות שחיקה, עייפות, ניתוק?
כמה פעמים אנחנו בורחות מעצמנו בשם "ההיגיון", "מה שנכון", "מה שצריך"?
כמה פעמים אנחנו שוכחות להקשיב לקול הפנימי, זה שמבקש רק שנהיה נאמנות לעצמנו?
דווקא ברגעים האלה
צריך בתוכנו קול של אישה כמו רות.
כזו שלא תיתן לנו להפריד את עצמנו מעצמנו.
כזו שתזכיר לנו שיש בתוכנו ברית שקטה, פנימית, שאינה תלויה בדבר.
זו הברית של שבועות, בין אישה לעצמה.
רות בהקשר העסקי,
וכך גם בעסקים.
אני מלווה נשים אמיצות שבוחרות ללכת בדרך שלא תמיד מובנת לאחרים,
נשים שפותחות עסק חדש, או עושות קפיצה לרמה חדשה בעסק קיים, כי הן שומעות לקול פנימי שלהן.
כמו רות, הן בוחרות לעזוב את המוכר והבטוח, לצאת מאזור הנוחות,
ולעשות עסקים מתוך אמונה פנימית, אותנטיות ונאמנות לעצמן.
הן בונות עסקים שמבוססים על ערכים, ומנהלות יחסים של קרבה, אנושיות ואהבה עם הלקוחות שלהן.
הן בוחרות גם להרוויח וגם להשפיע, לחולל שינוי, ולהיות מודל לדור הבא.
רות עשתה את הצעד שלה באומץ והפכה לשורש של שושלת מלכות.
נשים עצמאיות עושות את הצעד שלהן באומץ והופכות לשורש של כלכלה חדשה, קשובה, עמוקה שמשפיעה לטובה על העולם.
רות בהקשר הכלכלי,
חג השבועות הוא גם חג של קציר, של עבודה שמביאה פרי.
ובמובן הכלכלי הרחב, זה חג שיכול להזכיר לנו:
נשים לא נולדו ללקט שאריות כלכליות.
אנחנו לא על השוליים אנחנו על השדה.
יותר ויותר נשים בעולם קמות ומבינות שהן צריכות לנהל את הכסף שלהן, להרוויח היטב, להפסיק להתנצל על שאיפות.
זו עצמאות שמובילה מהפכה שקטה. בעלות עסקים ושכירות, משפרות יחסים עם כסף
רות לא חיכתה. היא הלכה, ובנתה לעצמה עתיד טוב יותר.
רות בהקשר הגיבורה,
לא כל גיבורה נראית אותו דבר ויש מקום לכולן.
לפעמים כשאנחנו מסתכלות סביב
נראה שהנשים שמוגדרות "חזקות", "משפיעות", "פורצות דרך", הן דוגמאות להצלחה נועזת.
ואנחנו שואלות את עצמנו בשקט: אני כזו? אני בכלל יכולה להיות כזו?
אבל האמת היא שיש הרבה דרכים להיות גיבורה. ולייצר הצלחה.
יש נשים שמשנות מציאות דרך מהפכות,
ויש כאלה שמשנות חיים דרך בחירה אחת אמיצה להישאר נאמנה לעצמן.
רות הייתה גיבורה מסוג אחר. בלי במה ועוקבים. אבל הייתה לה בהירות והיתה לה מטרה.
הייתה לה נכונות ללכת בדרך שלה.
והעולם צריך את שתיהן:
את זו שמובילה חזית, ואת זו שמובילה מבפנים.
את זו שעומדת מול קהל, ואת זו שעומדת מול עצמה ואומרת: "אני בוחרת בי."
רות, בעיניי, היא לא רק מגילה. היא מראה.
כל אישה צריכה אחת כזו שתשתקף מתוכה.
לחזק ולזקק את הקול הפנימי החיובי זו המשימה.
על המשוררת חלי ראובן
השיר שמלווה את הפוסט הזה נלקח מתוך ספרה של חלי ראובן, שני ריחות הברית.
חל ראובן, היא אחת הקולות הנשיים הבולטים והחכמים בשירה העברית העכשווית.
חלי כותבת שירה שמדברת בגובה הלב,
היא יודעת להניח תחבושת חמה על פצעים של נשים.
שירתה עוסקת באמונה, באימהוּת, בכאב, בפרידות, בחמלה, באלוהים, אבל מעל הכול בנשים
אני מצרפת את השיר המלא, בתקווה שתמצאי בו את רות שבתוכך
ושתשמרי איתה ברית, דווקא עכשיו.
