ויקטור פרנקל (1905 1997) היה רופא פסיכיאטר ונוירולוג יהודי-אוסטרי, מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה השלישית בפסיכותרפיה אחרי פרויד ואדלר. ויקיפדיה
בספרו, "האדם מחפש משמעות", שתורגם ליותר מ-24 שפות ומכר מעל 12 מיליון עותקים, תיעד פרנקל את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז נאצי, ואת גישת הלוגותרפיה למציאת משמעות החיים.
הוא שהה במחנה הריכוז שנתיים וחצי וכל משפחתו נספתה.
בתקופה קשה זו הוא הבחין שיש הבדל בין תגובות האנשים למצב הנורא שהיו בו.
פרנקל פיתח את שיטת הלוגותרפיה ,שמהותה טיפול באמצעות מציאת משמעות בחיים.
על פי גישה זו המפתח לבריאות נפשית וגישה חיובית לחיים הוא המודעות כי יש לחיים משמעות בכל הנסיבות.
בכל מצב, אפשר להתגבר על קושי ומכות גורל אם נמצא משמעות לקיומנו.
״מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך”
כלומר במידה והאדם פועל למען מטרה משמעותית עבורו, הוא יוכל להתמודד עם הקשיים שבדרך.
ויקטור פרנקל היה הראשון ששילב את ההתייחסות לרוח האדם והמשמעות בחיים כציר טיפולי מרכזי, מתוך הבנה שדאגותיהם של בני אדם נובעים מהממד הרוחני שלהם.
הממד הרוחני של האדם הוא המצפן למציאת משמעות, דרך ערכים, אהבה, יצירתיות ואחריות.
לכל אדם יש את האחריות למצוא את המשמעות הייחודית לו. אף אדם לא יוכל לומר לך מהי תכלית זו.
פרמידת הצרכים של מאסלו רק בהפוך
בעוד שמאסלו קבע את פרמידת הצרכים האומרת שיש היררכיה אוניברסלית בצרכים של האדם. ורק מימוש של צורך אחד יכול לקדם את האדם לפעולה למימוש הצורך הבא במעלה. כלומר אי אפשר לעסוק במילוי צורך עליון מבלי שצורך תחתון יותר התממש. לעסוק במשמעות הוא צורך עליון, על פי מאסלו, וניתן לפעול למימושו רק לאחר שאדם מילא את כל צרכיו האחרים כמו: מחסה, מזון, שייכות…
פראנקל אומר הפוך! צריך להתחיל מהחלק העליון של הפרמידה: אם יש משמעות ניתן להשיג את כל הצרכים האחרים!
צריך להפוך את הפרמידה.
"האושר יכול לצמוח רק מחיים שהאדם מקדיש את עצמו למשימה שעליו למלא או לאהוב."
המתנה הכי טובה שתוכלו לתת לעצמכם ולקרובים שלכם בסרטון זה:
הניצוץ של משמעות:
